נגישות אתרים לפי החוק הישראלי: מה עסק חייב ומה קורה כשמתעלמים
נגישות אתרים היא חובה חוקית לרוב העסקים בישראל. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות דורשות שאתר של עסק יעמוד בתקן ישראלי 5568 ברמה AA. פטור מלא קיים רק לעוסק פטור או לעסק עם מחזור שנתי ממוצע עד 100,000 ש"ח. מי שמתעלם חשוף לתביעה של עד 50,000 ש"ח בלי הוכחת נזק. במאמר נסביר מה נדרש בפועל מי פטור באמת ומה עושים עם מכתב התראה.
מאיפה מגיעה החובה להנגיש אתר
הבסיס הוא תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) מ 2013 שהותקנו מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מ 1998. במקור עסקה בשירותי אינטרנט תקנה אחת שמספרה 35 ולכן כולם עדיין קוראים לזה תקנה 35. בתיקון שפורסם ב 2017 הוחלף ההסדר בסימן שלם של תקנות מ 35א עד 35ו וכשספק או יועץ אומר תקנה 35 הוא מתכוון לסימן הזה.
הדרישה המרכזית נמצאת בתקנה 35א(א). עסק שנותן שירות באינטרנט חייב לספק התאמות נגישות לפי תקן נגישות אינטרנט ברמה AA. התקנות מגדירות שתקן נגישות אינטרנט הוא תקן ישראלי 5568 על חלקיו ונספחיו כתיקונם מזמן לזמן. חלק 1 של התקן הוא אימוץ של הקווים המנחים הבינלאומיים WCAG 2.0. במילים פשוטות החוק הישראלי מפנה לתקן ישראלי שמאמץ את הכללים הבינלאומיים לנגישות תוכן ברשת.
החובה על אתרים נכנסה לתוקף ב 26 באוקטובר 2017 אחרי דחייה של שנה. יש לה גם זנב של מסמכים. קובץ כמו PDF שהוכן מאותו תאריך ואילך חייב להיות נגיש. טופס למילוי פרטים לקבלת שירות חייב להיות נגיש גם אם הוכן קודם. מסמך עם מידע אישי שנמצא מאחורי הזדהות חייב בהנגשה אם הוכן מ 1 בינואר 2022 ואילך.
מי פטור באמת לפי הנוסח העדכני
כאן נמצא הבלבול הגדול ביותר ברשת. הרבה אתרים של ספקי נגישות עדיין כותבים שעסק עם מחזור עד 300,000 ש"ח פטור. זה כבר לא נכון. הפטור הזה נקבע בתקנה 35ו(ח) כהוראה זמנית והוא פקע ב 26 באוקטובר 2020. מאז עסק עם מחזור בין 100,000 ל 300,000 ש"ח חייב בהנגשה ככל עסק אחר.
הפטור המלא היחיד שקיים היום נמצא בתקנה 35ו(ז). עוסק פטור או עסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ש"ח פטורים מהתאמות הנגישות באתר. מחזור ממוצע לפי התקנות הוא ממוצע המחזורים בשלוש שנות המס האחרונות שבהן המחזור לא היה אפס.
יש גם הקלה חשובה לעסק בינוני. תקנה 35ו(ט) פוטרת עסק עם מחזור ממוצע עד מיליון ש"ח מהנגשת אתר שהחל לפעול לפני כניסת התקנות לתוקף. שימו לב לניסוח. ההקלה חלה רק על האתר הישן. אתר חדש שעולה היום חייב בהנגשה גם אם המחזור נמוך ממיליון. תנאי נוסף הוא שדרכי ההתקשרות עם העסק מפורסמות באופן נגיש והפטור תקף לשלוש שנים עם אפשרות חידוש.
לצד אלה קיימים פטורים נקודתיים. פטור טכנולוגי כשמורשה נגישות קובע על סמך חוות דעת מקצועית שהפלטפורמה לא מאפשרת התאמה מסוימת. הוא תקף עד שלוש שנים ומחייב נגישות חלופית ופרסום בהצהרת הנגישות. פטור מהתאמה שרשת חברתית לא מאפשרת ופטור לשירות סגור לנרשמים מראש עם עד 500 משתתפים רשומים בו זמנית אלא אם אדם עם מוגבלות ביקש הנגשה.
| מצב העסק | מה הדין | המקור בתקנות |
|---|---|---|
| עוסק פטור או מחזור שנתי ממוצע עד 100,000 ש"ח | פטור מלא מהנגשת האתר | תקנה 35ו(ז) |
| מחזור בין 100,000 ל 300,000 ש"ח | חייב בהנגשה. הפטור לקבוצה הזאת פקע ב 26 באוקטובר 2020 | תקנה 35ו(ח) |
| מחזור עד מיליון ש"ח עם אתר שפעל לפני כניסת התקנות לתוקף | הקלה לאתר הישן בלבד בתנאי שדרכי ההתקשרות מפורסמות באופן נגיש. תקפה לשלוש שנים וניתנת לחידוש | תקנה 35ו(ט) |
| כל עסק אחר | חייב בהנגשה לפי תקן ישראלי 5568 ברמה AA | תקנה 35א(א) |
| רשות ציבורית או עסק עם מחזור ממוצע מעל 5 מיליון ש"ח | חייב בנוסף גם בכתוביות לווידאו מוקלט | תקנה 35ד |
מה אתר נגיש כולל בפועל
רמה AA של התקן היא רשימה ארוכה של דרישות אבל את רובן אפשר לסכם בכמה עקרונות שחיים בתוך הקוד של האתר עצמו.
- טקסט חלופי לתמונות. מי שגולש עם קורא מסך שומע תיאור מילולי של כל תמונה שנושאת מידע
- ניווט מלא במקלדת. כל תפריט כפתור וטופס עובדים גם בלי עכבר
- ניגודיות צבעים מספקת בין הטקסט לרקע כך שגם מי שרואה חלקית קורא בנוחות
- טפסים נגישים. לכל שדה תווית ברורה והודעות שגיאה שמוסברות במילים
- מבנה כותרות הגיוני שמאפשר לקורא מסך לדלג בין חלקי העמוד
- כתוביות ותמלול לתוכן מוקלט. חובת הכתוביות לווידאו מוקלט חלה על רשות ציבורית או עסק עם מחזור מעל 5 מיליון ש"ח
תוכן של גולשים ואפליקציות
התקנות מתייחסות גם למה שלא אתם כתבתם. עסק אינו אחראי להנגיש תכנים שגולשים מעלים לאתר שלו אבל לפי תקנה 35ב הוא חייב להעמיד תשתית נגישה כמו שדה לתיאור תמונות. לפי תקנה 35ג אפליקציה חייבת לעמוד בקריטריוני התקן בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות אלא אם לעסק יש אתר נגיש מותאם לנייד עם קישור אליו מתוך האפליקציה.
הצהרת נגישות היא חובה בפני עצמה
גם אתר מונגש לתפארת לא עומד בתקנות בלי הצהרת נגישות. תקנה 35ה מחייבת להציג במקום בולט באתר הצהרה שכוללת מידע על התאמות הנגישות שבוצעו פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות איתו אם העסק חייב במינויו ופרטים ליצירת קשר למי שנתקל בבעיה או מבקש הנגשה. עסק שקיבל פטור חייב לפרסם בהצהרה את דבר הפטור ואת ההתאמות החלופיות שהוא מספק.
ההצהרה היא לא טקסט משפטי גנרי שמעתיקים מאתר אחר. היא אמורה לשקף את מה שבוצע בפועל באתר שלכם. כך נראית הצהרת הנגישות שלנו שכתובה בעברית פשוטה ומפרטת בדיוק אילו התאמות קיימות באתר הזה ולמי פונים אם משהו לא עובד.
מה קורה כשמתעלמים
הפרת הוראות הנגישות היא עוולה אזרחית לפי סעיף 19נא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 50,000 ש"ח בלי שהתובע צריך להוכיח נזק. הסכום צמוד למדד ולכן בפועל הוא גבוה מהמספר שכתוב בחוק. איגוד האינטרנט הישראלי העריך אותו בכ 62,000 ש"ח נכון למועד הפרסום שלו. לפי אתר כל זכות רשאים לתבוע האדם עם המוגבלות נציבות שוויון זכויות וגם ארגוני זכויות. לצד המסלול האזרחי קיימים גם קנסות פליליים ומנהליים.
זה לא סיכון תיאורטי. העיתונות הכלכלית תיעדה בתחילת 2024 תופעה של תביעות נגישות סדרתיות נגד עסקים קטנים. הדיווחים תיארו עסקים שנדרשו לבחור בין ניהול הליך בעלות של עשרות אלפי שקלים לבין פשרה של אלפי שקלים וגם ביקורת של בתי המשפט על התופעה עצמה. נגיד את זה ביושר. רוב העסקים לא ייתבעו מחר בבוקר. אבל אתר לא נגיש הוא חשיפה משפטית פתוחה שאפשר לסגור בעבודה מסודרת.
קיבלתם מכתב התראה. יש לכם חלון תיקון
זה החלק שכמעט אף אחד לא מספר לעסקים ודווקא הוא הכי מעשי. תקנה 35א(ד)(1) קובעת שסטייה מדרישות הנגישות לא תיחשב הפרה אלא אם נשלחה לעסק הודעה שדורשת לתקן והעסק לא תיקן בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ 60 ימים מקבלת ההודעה. כלומר מכתב התראה הוא לא סוף הדרך. הוא פתיחת חלון. מי שמתקן בתוך הזמן סוגר את העניין.
גם מי שכבר נתבע לא חסר הגנות. סעיף 19נא לחוק מונה מצבים שבהם לא ייפסק פיצוי בלי הוכחת נזק. בין השאר כשהוגשה נגד העסק תביעה קודמת באותו עניין והעסק פועל לתיקון. החוק מוסיף שבפסיקת הפיצוי רשאי בית המשפט להתחשב במספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע ובהיקף הפעילות שלו. הסעיפים האלה נכתבו בדיוק בגלל תופעת התביעות הסדרתיות. לכן לא נבהלים ולא ממהרים לשלם פשרה בלי בדיקה. בודקים מה באמת חסר מתקנים בתוך החלון מתעדים הכל ובמקרה של תביעה מתייעצים עם עורך דין.
למה ווידג׳ט לבדו הוא לא נגישות
ההצעה הנפוצה ביותר לעסק לחוץ היא להדביק לאתר ווידג׳ט נגישות. סרגל צף שמגדיל גופן משנה ניגודיות ומציג הצהרה. להערכתנו המקצועית זה לא מספיק והנימוק יושב בלשון התקנות עצמן. תקנה 35א(א) דורשת עמידה בקווים המנחים של התקן ברמה AA. טקסט חלופי לתמונות ניווט מקלדת טפסים נגישים ומבנה כותרות הם דרישות שחיות בקוד התוכן של האתר. סרגל צף לא מוסיף תיאור לתמונה שאין לה תיאור ולא מתקן טופס שנבנה בלי תוויות. בנוסף תקנה 35ה מחייבת שההצהרה תשקף התאמות שבוצעו בפועל. הצהרה אוטומטית על אתר שלא הונגש היא בעיה בפני עצמה.
גם בתוך תעשיית הנגישות עצמה נכתב לא פעם שרכיב אוטומטי לבדו אינו מביא אתר לעמידה בתקן. ווידג׳ט יכול להיות תוספת נוחה מעל אתר שנבנה נגיש. תחליף הוא לא.
איך אנחנו בונים נגישות מהיום הראשון
הדרך הזולה והבטוחה לעמוד בתקנות היא לא להנגיש אתר קיים אלא לבנות נגיש מההתחלה. ככה אנחנו עובדים. המבנה של כל עמוד נכתב בקוד סמנטי עם היררכיית כותרות נכונה. טקסט חלופי לתמונות הוא חלק מתהליך הכנת התוכן ולא תיקון בדיעבד. צבעי המותג נבדקים לניגודיות עוד בשלב העיצוב. כל טופס נבנה עם תוויות והודעות שגיאה ברורות וכל עמוד עובר בדיקת ניווט במקלדת לפני עלייה לאוויר. הצהרת הנגישות נכתבת יחד עם האתר ומשקפת מה שבאמת קיים בו.
כשהנגישות נבנית פנימה היא כמעט לא מוסיפה לעלות הפרויקט. כשמנסים להדביק אותה על אתר קיים היא הופכת לפרויקט שיפוץ. על העלויות של אתר כתבנו במאמר כמה עולה אתר ועל היתרון של שליטה מלאה בקוד בדיוק בהקשרים כאלה במאמר וורדפרס או קוד. אם אתם מקימים אתר חדש או בודקים אתר קיים זה חלק מהשירות שלנו בעמוד בניית אתרים.
מקורות ואימות
כל עובדה משפטית במאמר נבדקה מול מקור רשמי ומקור נוסף בלתי תלוי לפני הפרסום. החוק והתקנות משתנים ולכן לפני החלטות כדאי לבדוק את הנוסח העדכני. המאמר אינו ייעוץ משפטי.
- הנוסח המשולב של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) מ 2013 בוויקיטקסט כפי שעודכן במאי 2025. תקנות 35א עד 35ו כולל הפטורים ומועדי התחולה
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מ 1998 סעיף 19נא. פיצוי עד 50,000 ש"ח בלי הוכחת נזק הצמדה למדד והגנות הנתבע
- מאגר החקיקה נבו. הצלבה של נוסח התקנות
- אתר כל זכות. סיכום דרישות ההנגשה מי רשאי לתבוע והסנקציות הנוספות
- איגוד האינטרנט הישראלי. ההיבטים המשפטיים של נגישות אתרים כולל הערכת סכום הפיצוי המוצמד
- כתבות בעיתונות הכלכלית מינואר 2024 על תופעת תביעות הנגישות הסדרתיות נגד עסקים קטנים (TheMarker · גלובס · ynet)
זה בדיוק מה שאנחנו עושים בבניית אתרים. אם רוצים שנעבור על זה יחד על העסק שלכם אפשר לכתוב לנו.
שאלות נפוצות
כמעט כל אתר. פטור מלא קיים רק לעוסק פטור או לעסק עם מחזור שנתי ממוצע עד 100,000 ש"ח. כל השאר חייבים בהנגשה לפי תקן ישראלי 5568 ברמה AA. ההנחה שכל עסק קטן פטור היא טעות נפוצה.
לא בהכרח. הפטור לעסקים עם מחזור עד 300,000 ש"ח היה הוראה זמנית שפקעה ב 26 באוקטובר 2020. היום פטור מלא קיים רק לעוסק פטור או למחזור ממוצע עד 100,000 ש"ח. חלק מאתרי הספקים עדיין מציגים את הפטור הישן כתקף.
עמוד באתר שמפרט אילו התאמות נגישות בוצעו למי פונים כשמשהו לא נגיש ופרטי רכז נגישות אם העסק חייב במינויו. תקנה 35ה מחייבת להציג אותה במקום בולט. עסק שקיבל פטור חייב לפרסם בהצהרה גם את דבר הפטור ואת ההתאמות החלופיות.
לא נבהלים ולא ממהרים לשלם. לפי תקנה 35א(ד)(1) סטייה מהדרישות לא נחשבת הפרה אם תיקנתם בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ 60 ימים מקבלת ההודעה. בודקים מה באמת חסר באתר מתקנים בתוך החלון ומתעדים. במקרה של תביעה מתייעצים עם עורך דין.
להערכתנו המקצועית לא. התקנות דורשות עמידה בכל דרישות התקן ברמה AA כולל טקסט חלופי לתמונות ניווט במקלדת וטפסים נגישים. אלה דרישות שחיות בקוד של האתר עצמו וסרגל צף של הגדלת גופן לא מוסיף אותן. ווידג׳ט יכול להשלים אתר שנבנה נגיש אבל לא להחליף אותו.
החוק קובע פיצוי של עד 50,000 ש"ח בלי הוכחת נזק. הסכום צמוד למדד ולכן בפועל הוא גבוה יותר. בפסיקת הפיצוי רשאי בית המשפט להתחשב בין השאר במספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע ובהיקף הפעילות שלו.
רוצה שנבדוק את זה על העסק שלך?
אפשר פשוט לכתוב לנו בוואטסאפ. השיחה הראשונה בלי התחייבות. 050-294-0127
כתוב לנו בוואטסאפ